מנהלות ומנהלים יקרים,

כולנו עוברים תקופה קשה ומורכבת, ואתגרים רבים עוד לפנינו. אתם כמי שמובילים את מסגרות החינוך השונות נושאים בעול מרכזי וחשוב במיוחד. בהתנדבויות, בבתי ספר מפונים, במעטפת רגשית, בהתמודדות עם מורים במילואים ועוד - והכל מתוך מחויבות אדירה ואחריות לביטחונם של ילדינו - חינוכית, רגשית ופיזית. "מוכרחים להמשיך לנגן"...

הנה חמש נקודות קטנות שניתן ללמוד מהמלחמה וליישם ברמה הארגונית והמוסדית:   

1.      איומי הייחוס שהיו נכונים עד ה7.10, כבר לא רלוונטיים

הכל נפתח מחדש וחובה לחשוב אחרת, בתוך ומחוץ לקופסה. גם לחסרי רקע פיקודי או צבאי יש היגיון ויכולת לערוך סיעור מוחות בנוגע לאיומים העלולים להתרחש. כדאי לעשות זאת. 

2.      לא לסמוך על הרשויות "על עיוור" 

מסתבר שרשויות המדינה השונות לא יכולות לדאוג לנו לכל צרכינו, ולכן לא כדאי להסתפק באופן אוטומטי רק במה שמנחים אותנו או במה שניתן לנו ללא עלות. לעיתים ניהול הסיכונים וסדר העדיפויות של המדינה או של הרשות המקומית שונים מאשר של כל מסגרת בפני עצמה.

3.      האחריות היא על כל מסגרת אזרחית לעצמה

הן בחשיבה והן בביצוע. כל מנהלת ומנהל יכולים לנתח את איומי הייחוס, לבצע ניהול סיכונים, לקיים תרגילים למערכות השונות בתחום אחריותם וליישם לא מעט פעולות שישדרגו בכמה רמות גם את תחושת הביטחון וגם את הביטחון עצמו. (הכל במסגרת החוק והסמכויות).

4.     לא להתעלם מ"דגלים אדומים"

ולא משנה מי מניף אותם. גם אם זה ההורה הכי "נודניק" בבית הספר, לא מתעלמים. בין אם זה לקראת טיול או בהקשר להתנהלות בשגרה. זה לא אומר שחייבים לקבל כל הצעה לשינוי או לתוספת אבטחה. מה כן? לקיים הערכת מצב (מתועדת) עם גורמי המקצוע, להציף את הדברים, ולקבל החלטה ביחד האם ואיך יש להתמודד עם מה שעלה.  ההחלטה והאחריות איך להתמודד היא שלכם, אבל לעולם לא כדאי להתעלם.

5.      "עוד יבואו ימים טובים" - לחשוב על היום שאחרי

לחלקנו אולי קצת קשה לחשוב על היום הזה, אבל הוא יבוא. ובו בין היתר, אנחנו נמצא את עצמנו מתמודדים עם לא מעט החלטות שקיבלנו בזמן מלחמה ותחת המון לחץ ועכשיו הם פחות רלוונטיות, או מאוד מכבידות (תקציבית, תפעולית וכו'). מה ניתן לעשות? קודם כל לנסות לזכור את זה גם תחת לחץ. אך בעיקר לוודא שאנחנו יודעים לנמק (לעצמנו בעיקר) על פי פרמטרים אובייקטיבים (ולא על סמך תחושות בטן או לחץ של הורים), מדוע קיבלנו את ההחלטה הזו, ומדוע בזמן אחר אפשר לוותר על המאבטח/תוספת תקציבית כזו או אחרת. 

בתקווה ובתפילה לימים טובים יותר ולבשורות טובות!  

לרשותכם בכל עניין!

אביעד