top of page

נייר עמדה זה מציע לראות את החירום לא כאירוע נקודתי או תחום מקצועי נפרד, אלא כשפה ניהולית החוצה את כלל פעולת הארגון.
במציאות של אי-ודאות מתמשכת, נהלים ותרחישים לבדם אינם מספקים. נדרש מעבר מתפיסה של "היערכות לחירום" לניהול ארגוני מתמשך במצבי קיצון.

המסמך מיועד להנהלות, גופים ציבוריים וארגונים מורכבים הפועלים בסביבה דינמית, ומבקש להציע מסגרת חשיבה ניהולית עמוקה ולא רק כלים טכניים.

חירום כשפה ניהולית | נייר עמדה

לעבר פרדיגמה ניהולית חדשה של חוסן ארגוני במצבי קיצון ואי-ודאות מתמשכת

על נייר העמדה

בשנים האחרונות, ריבוי משברים מתמשכים – ביטחוניים, בריאותיים, כלכליים וארגוניים – חשף פער עמוק בין היערכות פורמלית לבין יכולת תפקוד ארגונית בפועל.
גם ארגונים שתחזקו נהלים, תרחישים ותרגולים מצאו את עצמם מתקשים לפעול כאשר המציאות חרגה מן ההנחות שעליהן נשענה ההיערכות.

נייר עמדה זה מבקש לנסח מעבר מתפיסה תחומית של חירום לתפיסה ניהולית אינטגרטיבית, שבה החירום אינו “הפרעה לשגרה”, אלא חלק מובנה מן הניהול הארגוני.

תקציר מנהלים

בעשורים האחרונים נשענה ההיערכות למצבי חירום בעיקר על זיהוי איומים, בניית תרחישים ותרגול נהלי תגובה, מתוך הנחה שמדובר בחריגה זמנית מן השגרה. ואולם, ריבוי המשברים המתמשכים של השנים האחרונות חשף פער מהותי בין היערכות פורמלית לבין יכולת תפקוד ארגונית לאורך זמן בתנאי אי-ודאות משתנים.

גם ארגונים מקצועיים, המחזיקים נהלים מפורטים ותרגול שיטתי, מתקשים לפעול כאשר המציאות חורגת מן ההנחות שעליהן נשענה ההיערכות. הקושי אינו נובע מהיעדר מקצועיות, אלא מהשינוי באופי החירום, מאירוע נקודתי למסגרת פעולה מתמשכת המשפיעה על תקציבים, כוח אדם, רגולציה, אמון ציבורי וקבלת החלטות אסטרטגיות.

נייר עמדה זה מציע מעבר מהיערכות תחומית לניהול אינטגרטיבי של מצבי קיצון, תוך חיבור בין גישות מרכזיות בשדה המחקר והיישום הארגוני: ניהול סיכונים ותרחישים, גישות מבוססות יכולות, תאוריות פגיעות וחוסן ומחקר ארגונים עתירי סיכון. הטענה המרכזית היא כי אף אחת מן הגישות לבדה אינה מספקת מענה מספק בתנאים של שיבוש מתמשך.

בהתאם לכך מוצע לראות בחירום לא נושא מקצועי נוסף אלא שפה ניהולית החוצה את כלל פעולת הארגון, ומשפיעה על מבני הסמכות, הקצאת המשאבים, ניהול הידע והעבודה ההנהלתית השוטפת. במסגרת זו מודגשות שתי יכולות ליבה: גמישות מערכתית וידע סביבתי וארגוני, המאפשרות תפקוד רציף גם בתנאי אי-ודאות.

מן התפיסה נגזרות השלכות ניהוליות קונקרטיות עבור הנהלות ודירקטוריונים: תקצוב דינמי, האצלת סמכויות מבוקרת, תכנון משאבי אנוש מבוסס רב־מיומנות ויתירות ידע, ופיתוח מדדי בקרה ניהוליים לבחינת מוכנות מתמשכת ולא רק תגובה למשבר.

המסמך מציע מסגרת אינטגרטיבית הממקמת את האחריות למצבי קיצון בליבת הניהול הארגוני, וקורא למעבר מניהול אירועים חריגים לבניית ארגונים המסוגלים לפעול לאורך זמן בעולם של אי-ודאות מתמשכת.

נייר העמדה המלא כולל המסגרת התפיסתית, ההשלכות הניהוליות והמדדים המוצעים ליישום בארגונים מורכבים.

להורדת נייר העמדה המלא: 

אביעד מוזס. תהיו בטוחים

פיתוח והטמעת מדיניות, תפיסות הפעלה וניהול מצבי קצה בתחומי חירום ובטיחות, עבור ארגונים עם אחריות ציבורית.

  • Facebook
  • LinkedIn

©2026 Aviad Mozes. Proudly created with Wix.com

bottom of page